Jewish Women’s Bibliography organized by Topic/Subject Historical Studies United States

6. צל"ח מסכת סוכה פרק ב - הישן תחת המיטה

... הלכתא, הוה אמינא דחג הסוכות הוא שבעה ושבעה כפולים ראשונים ואחרונים, ולא כללינהו, משום דבראשונים נשים פטירי ככל מצות עשה שהזמן גרמא, ובאחרונים רבינהו מהאזרח, ואעפ"כ איצטריך הלכתא בחג המצות לחייבינהו, משום דאין שום ענין גזירה שוה מצות מסוכות רק מחמשה עשר, אבל ז' אחרונים אינם בחמשה עשר כלל וליכא גזירה שוה, ולכך איצטריך הלכתא בסוכות למפטרינהו, ודו"ק.עוד נלע"ד לתרץ בדרך אחר, על פי מה דאמר שם בקידושין דלא ילפינן להיפך כל התורה לחייב נשים במצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל, משום דהוה ב' כתובים, ומסיק דהיינו נכתוב מצה ולא נכתוב הקהל ואנא אמינא ומה טפלי חייבים נשים לא כל שכן. ועיין שם בתוס' ד"ה ואנא אמינא, דהך ק"ו מטפלי היינו ממצה דנשי חייבי וטפלי פטירי, ע"ש. ואי לא הוה במצה חיוב לנשים רק מהלכה, א"כ איצטריך בהקהל לחייב נשים, שהרי אין דנין ק"ו מהלכה, ואז הוה מחייבינן נשי בכל מצות עשה שהזמן גרמא, אבל למאן דיליף התם בקידושין ...

Women not obligated to pray in public minyan, but should pray on own

8. ספר מצוות גדול עשין סימן מב

... עשה אע"פ שפטורות ממנו מפרק קמא דקידושין (לא, א) דאמר רב יוסף מאן דאמר לי סומא פטור מן המצות עבידנא יומא טבא לרבנן מפני שהיה סגי נהור, ומסתמא אם היה פטור מברכת הפירות ומברכת המצות מזה לא היה עושה יום טוב, אבל זהו דבר תימא מהו וציונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דהא מאי דמברכין אמצות דרבנן היינו כדמפרש בפרק במה מדליקין (שבת כג, א) גבי נר חנוכה היכן ציונו מלא תסור אבל נשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים (נשים)י פטורות כמו שמוכיח בפרק מי שמתו בברכות (כ, ב) גבי נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה (תו' בר"ה שם):עי' שופר פ"ב הל' א, ז והגמ"י אות א, ציצית פ"ג ה"ט והגמ"י אות ל, אור"ח תקפט סעי' ו, תקצו סעי' א.אומר הרב רבי אליעזר ממי"ץ (יראים סי' תיט) דדווקא קטנים שהגיעו לחינוך אין מעכבין מלתקוע ומסקינן התם (ר"ה לג, א) דמתעסקין בהם עד שילמדו ...

Women exempt from “blowing the shofar” but not exempt from hearing Shofar. Blowing shofar is time bound mitzvah

9. ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) עשין עשה ה ו

... חדשה כ"כ שתהא בכלל אזהרה דבל תוסיף. ובפרט די"ל שלא בא הכתוב להחמיר על הנשים אלא להקל משום שאין סיפוק בידיהן לעשות. ועי' בס' המכריע (סי' ע"ח) דמשמע דס"ל דגם בזה מדינא עברי בב"ת עיי"ש. ועל כל פנים מבואר דגם בתוספות מצוה חדשה לגמרי הו"ל בכלל אזהרה דב"ת. ומינה דדומיא דהכי בלאו דבל תגרע אם מבטל אחת ממצות שברורה ודאי הו"ל בכלל אזהרה דבל תגרע. אלא דממילא מבואר דהיינו דוקא כשעושה כן דרך קבע. כגון נשים במצות עשה שהזמן גרמא שרוצים להתנהג כן תדיר במצות אלו כאנשים. וכן לענין בל תגרע דוקא בדרך קביעות. אבל באקראי בעלמא אין עליו תורת מצוה שיהא כמוסיף על מצות שבתורה או גורע מהן אלא במוסיף לאו כלום קעביד. ובגרעון אין זה אלא כמבטל מ"ע. ועובר בעשה בלבד. אבל בבל תגרע לא עבר. דמשום דביטל באקראי בעלמא אחת מן המצות פשיטא דאכתי אין זה כפוחת אחת מכלל המצות שבתורה. שהרי לא פרק מעליו לגמרי עול ...

If women davon should do It regularly every day

10. ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) עשין עשה ט י

... והריטב"א והרא"ש שם לומר דכבוד עדיף מת"ת. אמנם השתא דאתינן להכי עיקר הקושיא מההיא דסופ"ק דמגילה ליתא. דדוקא לענין לדחות מצוה אחרת מפני כבוד או"א הוא דאמרינן התם דת"ת גדולה מכבוד או"א. משום דבתר דגלי קרא דאני ד' דכולכם חייבים בכבודי. ומוראי למעלה ממוראכם. שוב אפילו מ"ע דדבריהם אינה נדחית מקמי כבוד ומורא או"א כמשכ"ל. דהקפיד הכתוב על כבוד שמים שלא יהא נדחה מקמי כבוד ומורא אדם. אבל מכל מקום אנן השתא דקיימינן לענין חיוב נשים במצות עשה שלא הזמן גרמא שפיר חשיבא מורא מצוה חמורה טפי טובא מת"ת מטעם שהוקש מוראם למורא המקום. וכשמקיים מ"ע דמורא או כבוד מקיים מ"ע יותר גדולה מעשה דת"ת ושאר עשין. והילכך עדיף טפי למילף מת"ת לפטור נשים ממצות עשה שלא הזמן גרמא מדנילף ממורא לחיובא. משום דחמורה מורא משאר עשין שבתורה כל היכא דלא קאי מצוה אחריתא כנגדה מטעם שביארנו. ואם כן אין שום מקום לחלק בזה בין כבוד למורא. וכ"ש לפי מה ...

Women not obligated in Talmud Torah

11. אוצר המלך הלכות תלמוד תורה פרק ג

... ופריה ורביה ופדיון הבן שלשה כתובים וכו' ולכולי עלמא אין מלמדין עיין שם, ובתוס' שם ד"ה נשים הקשו הא הוי ליה מזוזה ומורא נמי ב' כתובים וכו', ותירצו דהנך מצרך צריכי דס"ד אמינא מזוזה נקיש לת"ת לפטור עיי"ש:והשתא אי נימא דתלמוד תורה ג"כ נשים חייבות אי תלמוד גדול וכנ"ל. א"כ הוי ליה מורא ומזוזה ותלמוד תורה ג' כתובים הבאין כאחד, דהא השתא מזוזה נמי לא צריכא דאי אפשר להקיש לתלמוד תורה ואין מלמדין לחייב נשים במצות עשה שאין הזמן גרמא. וגם איפכא הוי פדיון הבן ופריה ורביה ב' כתובים הבאין כאחד ואין מלמדין. [דהא אנן קיי"ל אף ב' כתובים וכו' אין מלמדין]. והוי תרתי דסתרי דהא טעמא דב' כתובים אין מלמדין משום דאם נלמד לכל מקום למה לי קרא השני. תיפוק ליה מקרא קמא דילפינן לכל מקום והוא הדין להכא. והשתא הכא ממה נפשך חד קרא מיותר כיון דכתיב ב' כתובים לחייב נשים וב' כתובים לפטור:אך דיש להקשות ...

Women not obligated in be fruitful and multiply however if divorcee has a son she should have a pidyon ha-ben

... על זה דרב ס"ל כר' יוחנן בן ברוקה דנשים חייבות בפריה ורביה, וא"כ פש רק חד קרא לפדיון הבן לפטור נשים אף במצות עשה שאין הזמן גרמא ומיניה ניליף. ותו לא קשה קראי אהדדי. דמפדיון הבן דהוא חד קרא ניליף לפטור נשים במצות עשה שאין הזמן גרמא. ומורא ומזוזה ותלמוד תורה ופריה ורביה הוי ליה ד' כתובים ובאמת אין מלמדין, ולעולם י"ל דתלמוד גדול והנשים חייבות בתלמוד תורה ולא קשיא קראי אהדדי:אך דעדיין זה אינו. דהנה הא דקאמר רק תלמוד תורה ופדיון הבן דנשים פטורות ולא קאמר נמי מילה דהא מילה נמי הוי מצות עשה שאין הזמן גרמא. וכמו שכתבו התוס' קידושין [דף כ"ט ע"א] ד"ה אותו ולא אותה דכיון דמיום השמיני והלאה אין לה הפסק לאו זמן גרמא הוא עיין שם. היינו משום דמילה ליתיה בנשים ואינו בהם כלל ולא שייך לומר בזה פטור או חיוב דאולי אלו היה אפשר, היו חייבות, אך זה נכון אם מילה באותו ...

... דאותו ולא אותה, וא"כ הוי ב' כתובים לפטור מאין הזמן גרמא והדרא קושיא לדוכתיה דתרתי דסתרי:וזו היתה כונתו בשאלתו מנין למילה באותו מקום, וידע שישיב לו מקרא דערלתו דכך היתה קבלה בידם, והשתא אי נימא דתלמוד גדול קשה למה לי גזירה שוה דערלתו בלאו הכי מוכח על כרחך דבאותו מקום. דאי לאו הכי קשה קראי אהדדי דכיון דתלמוד גדול הנשים חייבות בתלמוד תורה. וא"כ הוי ליה מורא ותלמוד תורה ב' כתובין הבאין כאחד לחייב נשים במצות שאין הזמן גרמא. ופדיון הבן ופריה ורביה ב' כתובים הבאין כאחד לפוטרם וממה נפשך חד קרא מיותר או מהאי גיסא או מהאי גיסא. וע"כ צ"ל דגם פריה ורביה נשים חייבות וא"כ נשאר פדיון הבן חד קרא לפטור נשים. ואי נימא דמילה אינה באותו מקום. א"כ אכתי קשה דהוי ליה תלמוד תורה ומורא ופריה ורביה ג' כתובים הבאין כאחד לחיוב. ופדיון הבן ומילה ב' כתובים הבאין כאחד לפטור וממ"נ חד קרא מיותר וע"כ דמילה ...

If be fruitful and multiply and pidyon haben written together then obligated

12. בית המלך (בוים) הלכות תלמוד תורה פרק א

... ותימה דהרמב"ן כתב בתשובה דהשבת עבוט הוא מ"ע שמתן שכרה בצדה ולפיכך אין ב"ד של מטה מוזהרין עלי' והתם נמי איכא לאו דכתיב לא תשכב בעבוטו והאיך כתב דס"ל כתירוצא בתרא עכ"ד. וע' בספר יד שאול ליו"ד סי' רמ"ח ובהשמטות ליוסף דעת סימן הנ"ל מ"ש שם בזה. ולפענ"ד נראה דהנה כבר העירותי לעיל דאמאי כופין על צדקה בשביל הלאו דלא תקפוץ הא הלאוין באו לקיומי' לעשה ולא ליהוי עדיפי מעשה וכמ"ש הרמב"ן והריטב"א לענין חיוב נשים במצות מעקה. אך נראה דהתוס' ס"ל דעל הלאוין דלא תקפוץ ולא תאמץ לא שייך לומר דהם באין לקיום העשה דהא לפי שיטת רבינו בפ"ז ממתנות עניים דהעשה דנתן תתן הוא אפי' באינו תובעו והלאוין הוא דוקא בתובעו א"כ לא מצינן למימר דהלאוין באו לקיום העשה דהא העשה הוא באופן ששם לא איתנייהו הלאוין ולכך שפיר כתבו דכופין ולפ"ז מיושב היטב דברי הרמב"ן דזה שייך רק בצדקה אבל בהשבת עבוט דהלאו דלא תשכב בעבוטו הוא ...

Women not obligated in tefillin

13. שם יוסף הלכות קרבן פסח פרק ב

... ס"ב ע"א וז"ל איתביה אביי המוצא תפלין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה וכו' והא מצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות ופריק קא סבר ר' מאיר לילה זמן תפילין הוא ושבת נמי והוי מצות עשה שלא הזמן גרמא יעו"ש וכיון דלהרשב"א ולכלהו רבוותא אע"ג שפטורות אי עבדי אפילו במקום דאיכא איסור חשיב מצוה אם כן מאי פריך התם בשבת והא מצות עשה וכו', וגם על התירוץ קשה למה לא תירצו דשפיר שייך גם נשים במצות תפילין, גם בההיא דסוכה עדיין יש להקשות פשיטא דכיון דשייכא במצוה אע"פ שפטורה פשיטא שמחזירתו למים ושמא ס"ל להרשב"א בההיא דסוכה דאע"ג דשייכא מצות עשה הוה אמינא דאסורה לטלטלו כיון שבאותה שעה אינה יוצא בו ידי חובה שכבר יצאה אבל ההיא דשבת קשיא שהרי פירש הרשב"א דבריו וכתב ואפילו במצות שיש בהם צד איסור שלא במקום מצוה וכו' והיינו בהא דתפילין דאי לא הוי מצוה כלל אם כן נמצא דעבד אסור להוליכם ברה"ר ...

Not allowed to say “shelo asani Ishah” i.e. not say something that is not true in davoning

14. פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן מו

... וטומטום ואנדריגנוס דחייבין מספק בכל המצות לא יאמרו שלא עשני אשה, דספק הם, ואפשר יאמרו [שעשני] כרצונו. וממזר ישראל גמור הוא. וסומא מברך כל השלש ברכות, חדא דקיימא לן סומא חייב בכל המצות מן התורה כמו שכתב המ"א בסימן נ"ג אות י"ו, וכן כתב הפרי חדש שם סעיף י"ד, דלא כנ"ץ [עטרת צבי שם ס"ק כ]. ואף לרבינו ירוחם [נתיב ה ח"ד מב, ד; נתיב יג ריש ח"א] ונ"ץ דפטור מן התורה, מדרבנן חייב, ואלו נשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדרבנן פטורי:(יא) לא. עיין מ"א. ועיין ט"ז אות וי"ו. ויראה שישמע אח"כ מאחר הברכה מתיר אסורים ויכוין לצאת, ויוצא ממה נפשך. ואם יש מי שאין בקי בברכת מתיר אסורים יכול הוא לברך ולהוציאו, דהוה ספק ספיקא, ועיין מה שאכתוב באות י"ד:(יב) ואין. עיין מ"א. והמנהג נתפשט לאומרה בשם ומלכות. ואף על פי שאין ישן והיה נעור כל הלילה, ולא שייך מחזיר פקדון כהאי גוונא, אמנהגו של עולם ...

A tomtum and androgynous person (of indeterminate sex) not allowed to say “shelo asani ishah” and blind person not say “who has opened my eyes to see” in Birkat HaShahar

15. פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן רצח

... כל שעשוי לכבוד אין מברכין (עמ"א). בחידושינו [ראש יוסף ברכות נג, א ד"ה כל שמוציאין] כתבנו לכבוד ולהאיר אין מברכין, ושאני אור כבשן לסוף, אע"ג דעשוי לקלוט חומו ולהאיר, כבוד שאני:(יז) אינו. עיין מ"א. עיין ב"י [עמוד רכ ד"ה וכתב] ותשובת הרשב"א [סימן] תשל"ט, סומא אין מבדיל, ודי לו בתפלה. והמחבר פסק רק מאורי אש, כטור בשם אבי העזרי [ראבי"ה סימן תקכג ותקפז]. ואפשר דמאורי אש אסור לברך, וברכת הבדלה על הכוס רשות, כמו נשים במצות עשה שהזמן גרמא, וא"כ סומא י"ל אין מוציא אחרים בכוס דהוא פטור אף מדרבנן. ובמאורי האש עיין אליה רבה [ס"ק] כ"ג דמי למי שאין מריח, בסימן רצ"ז [סעיף ה]. ואפשר אף המ"א [ס"ק ה] וט"ז [ס"ק ח] דחולקין שם, אפשר יודו כאן. וי"ל דשם אין פטור מן הדבר מקרי, בריח חזק מאוד יש לו חוש, מה שאין כן כאן כל הפטור אין מוציא אחרים, ואיך יוציא סומא אחרים במאורי האש, וצ"ע:(יח) אחד ...

Blind person exempt from saying, “who has opened my eyes to see” in Birkhot ha-Shahar and prisoners not say “who has released my bindings”

16. מחצית השקל אורח חיים סימן רצו

... לן [סימן תקפט סעיף א] כל הפטור מן הדבר אינו יכול להוציא אחרים, ע"כ דברי הש"ס. ואם איתא דנשים אין רשאים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא כיון דפטורים, אם כן הוא הדין סומא אינו רשאי לברך על ההגדה, דהא גם סומא פטור מהגדה, א"כ אדפריך ואיך היו יכולים להוציא את בני ביתם, טפי הוה ליה להקשות איך ברכו בהגדה אשר גאלנו. אלא על כרחך אפילו פטור מן המצוה מכל מקום מותר לברך, והוא הדין נשים במצות עשה שהזמן גרמא. והדר דחי, דודאי ברכה שאין בה לשון וצונו מותר לברך אפילו מי שאינו מחויב בדבר, והא בהגדה ליכא ברכה אחרת כי אם אשר גאלנו, דליכא בה וצונו. אבל ברכה דאית בה לשון וצונו, מי שפטור אינו רשאי לברך, דהוי דובר שקרים, דהא לא נצטווה (ועיין לעיל סימן י"ז מ"א ס"ק א). הרי דמודה הרא"ש דברכת גאלנו דליכא בה וצונו רשאי לברך אפילו מי שפטור, אע"ג דליכא בה מעשה, כמו בהגדה:...

Blind person not lead a seder

17. שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות ברכת המזון סימן קצז

... צריך לברך על כל מין ברכה הראויה לו כמו שיתבאר:סעיף ושנים שאכלו ושבעו ונתנו לשלישי לאכול מעט שיצטרף עמהם לזימון אם אכל כזית פת יכול לברך להם ברכת המזון אפי' לא אכל כדי שביעה ואינו חייב בברכת המזון מן התורה כמותם לפי שמן התורה אף מי שלא אכל כלל יכול להוציא את מי שאכל ושבע שלא אמרו כל מי שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתם אלא במי שאינו מצווה כלל כמו נשים במצות שאינן נוהגות בהן אבל כל שמצוה זו נוהגת בהן אע"פ שלא נתחייב בה עתה הוא אלא חבירו נקרא הוא ג"כ מחוייב בדבר מדין ערבות שכל ישראל ערבים זה בזה ועליו להציל חבירו מעון ולפוטרו ממצוה שנתחייב בה.ואף שברכת המזון היא ברכת הנהנין ובברכת הנהנין מי שאינו נהנה אינו מוציא את מי שנהנה לפי שאינו מחוייב בברכה זו משום ערבות הואיל ואינו חובה על חבירו שיכול הוא שלא ליהנות ושלא להתחייב בברכה כמ"ש ...

Birkat HaMazon women not serve as 3rd person for mezumin (complicated issue) but bench on their own and women not receive semichah to be rabbis (complicated issue- today there are yoetzet halakhah)

18. חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קנב

... שאין שמם עליהם:סעיף גאם גדלו בעציץ שאינו נקוב, צריך עיון(א):סעיף דכבר כתבנו מדכתיב לכם, קבלו חז"ל דביום ראשון בעינן לכם ממש ולא שאול. ולכן אסור ליטול לולבו של חבירו ביום ראשון שלא מדעתו (אף על גב דגבי ציצית נמי כתיב לך וקיימא לן דשאול פטור ואפילו הכי מותר ליטול טלית חבירו בלא דעתו ולברך עליו, שאני התם דציצית אינו חובת גברא ואף דשאול פטור מכל מקום מותר לברך, מידי דהוי נשים במצות עשה שהזמן גרמא. אבל לולב חובת גברא ואם כן איך יצא בו וכל שכן איך יברך כיון שאינו יוצא בזה, דבלולב לא אמרינן דשאול פטור אלא דבשאול אין מצוה כלל זהו כוונת המ"א בסי' י"ד ס"ק ד'). ואם נטלו מדעתו, אף על גב דאמר לו בלשון שאלה, אם אינו יודע דאין יוצאין בשאול, יש אומרים דיוצא בו, דמסתמא נתכוין ליתן לו בענין זה לצאת בו. ואם היה יודע שאינו יוצא בשאלה, מסתמא היה ...